%d7%a9%d7%95%d7%a4%d7%a8

את חגי תשרי אנו פותחים בתקיעת השופר. אותה תקיעת שופר אשר הפילה את חומות יריחו. החומות אשר כובלים אותנו להרגלים ישנים, תפיסות ישנות וטייסים אוטומטים שלעולם לא יוכלו להביא אותנו אל היעד שאנחנו באמת מבקשים להגיע אליו.

לא פעם ולא פעמיים מגיעים אלי אנשים אשר חשים שהם סובבים במעגלים אינסופיים סביב עצמם ממש כמו עם ישראל שנע סביב יריחו. אלא שהמעגלים הללו רק בונים סביבם חומות ולא מפילים שום דבר. הם אינם מבינים איך כל פעם חוזרת אותה החוויה שוב ושוב ואיך הם אינם נחלצים לצאת ממנה.

האם לא חשתם כך גם אתם? שאתם נעים במעגלים שוב ושוב ואין שום התקדמות?

ובכן, יתכן שגם אתם זקוקים לשופר כדי להפיל את החומות.

בצורה סמויה ומקודשת, השופר מביא אותנו אל עבר ההבטחה הסמויה של החג הזה, ההבטחה שטמונה בשינוי מתוך מודעות. ההבטחה שחבויה בצליל שלו, אך בעיקר בצורתו. הסיבה היא שהשופר מסמל את המודעות, את החיבור לניצוץ האלוהי שבנו, אשר מאפשר את התיקון והיציאה לחופשי במובן העמוק. השופר מוציא אותנו מעולם סמלי המחזוריות העגולה אל המחזוריות הספירלית, המחזוריות הרב מימדית.

כשאנו בוחרים בהסתכלות מודעת על החיים ומתחייבים לצמיחה והתפתחות, נותנים לה תשומת לב ומשאבים ושמים אותה בסדר עדיפות ראשון, אנחנו נותנים לעצמנו רשות להתבונן על החיים לא כמעגל דו מימדי אלא כספירלה תלת מימדית. בספירלה, גם כאשר נדמה כי אנחנו נמצאים בדיוק באותה נקודה, חווים את אותה החוויה, אנחנו יודעים כי התפתחנו, כי אנחנו נבונים יותר. ואז, מתוך התבונה הזו, אנחנו יכולים להביט על הדברים מתוך פרספקטיבה גבוהה יותר.

הפרספקטיבה הזו, היא אשר דוחפת אותנו להתחדשות מתמדת ומקבלת עוד תזכורת בחגי תשרי. היא מעניקה לנו את האפשרות להעריך, להודות ולהיעזר בדרך שכבר עשינו גם אם נדמה שהדרך עדיין ארוכה ושיש עוד הרבה שלבים של התפתחות לפנינו.

רבי נחמן מברסלב, בספרו "ליקוטי מוהר"ן", מסביר בצורה רעיונית, על פי הפסוק שנהוג לקרוא לפני תקיעות השופר בראש השנה:  "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ; עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ."  אדם תוקע בשופר מהצד הצר (מיצר) והקול יוצא מהצד הרחב (מרחב). המודעות באה להניע אותנו לשנות פרספקטיבה. ממקום של צמצום למקום של התרחבות, מראיה צרה לראיה רחבה, שלוקחת בחשבון כמה שיותר נקודות מבט. ההתרחבות הפנימית הזו מגשרת ביננו לבין האלוהים ופותחת את שערי השמיים.

אין זה משנה אם אנחנו מאמינים לסימבולים הללו או לא, החשיבות היא שכאשר אנו שואפים לחיות חיים מודעים בהם אנחנו לוקחים כמה שיותר אחריות לחיינו, מכירים את מהותנו ומשחררים את עצמנו מתפיסות מעוותות של המציאות, אנחנו עוברים מהסתכלות צרה להסתכלות רחבה.

בתקופה זו בשנה אנשים רבים מתפללים לשפע, בעיקר חומרי, אך השפע יכול לבוא רק מתוך תנועת ההתרחבות הפנימית, מההסתכלות על מה שחסר להסתכלות על מה שיש ומאמונה שאספקט זה יכול להתרחב.

לכן השנה אני בוחרת לתת לכם את מתנת הספירלה כמתנה לחג, את האפשרות לסלוח מתוכה, להתבונן מתוכה ולהודות מתוכה על כל החניכות שהיו השנה ושעוד יבואו. את האפשרות להתבונן על תנועת ההתרחבות הפנימית ולהתחבר אליה. ומתוכה, אני מזמינה אתכם לאפשר לעצמכם להתחדש מתוך הפנימיות, לאתגר את הפרספקטיבה כדי שתהיה קצת יותר גבוהה וללמוד מתוך הנסיון שצברתם ללא נשיאת כאב העבר על גבכם.

Share →

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>